בודק התחברות...

מעריב

273 סקרים · עדכון אחרון: 26.06.2026 · סוקר: מנחם לזר

אודות מעריב

מעריב הוא אחד ממותגי החדשות הוותיקים בישראל, בעל מסורת עיתונאית ארוכת שנים בסיקור החיים המדיניים, הביטחוניים והחברתיים במדינה. כיום פועל המותג הן במהדורה מודפסת והן בפלטפורמות דיגיטליות, ומציע סיקור חדשותי, כתבות תחקיר, מאמרי פרשנות וטורי דעה. הוותק והמוניטין של מעריב מקנים לו מקום של קבע בשיח הציבורי, והוא מגיע הן לקוראי העיתון המודפס והן לקהל גולשים רחב במהדורה הדיגיטלית. מעריב מזמין ומפרסם באופן קבוע סקרים פוליטיים, בעיקר בתקופות של מתח פוליטי ולקראת מערכות בחירות, הבוחנים את חלוקת המנדטים בין המפלגות ואת היחסים בין גושי הקואליציה והאופוזיציה. סקרי מעריב מצוטטים לעיתים קרובות בכלי תקשורת נוספים ומשמשים נקודת התייחסות בשיח הפוליטי הישראלי. בהיותו עיתון ולא ערוץ שידור, מעריב נוטה ללוות את נתוני הסקרים בניתוח מעמיק ובהקשר רחב יותר, המיועד לקהל קוראים המתעניין במשמעות שמאחורי המספרים. עמוד זה מרכז את סקרי מעריב שתועדו באתר ומאפשר מעקב אחר התפתחות המנדטים והמגמות הפוליטיות לאורך זמן.

על הסוקר

סקרי מעריב מבוצעים על ידי מנחם לזר, מבעלי מכון לזר מחקרים המזוהה עם פלטפורמת הפאנל המקוון Panel4All. לזר נמנה עם הסוקרים הפעילים בישראל, וסקריו מתפרסמים במגוון כלי תקשורת. המכון ידוע בשימוש בפאנלים מקוונים לאיסוף תשובות ממדגם של בעלי זכות בחירה, לצד שקלול דמוגרפי שנועד לשקף את הרכב האוכלוסייה. כמו בכל סקר פוליטי, התוצאה נשענת על מדגם של מאות נשאלים ונתונה לשולי טעות, כך שיש לקרוא את מספרי המנדטים כטווח ולא כערך חד. היתרון של מעקב לאורך זמן הוא שהוא ממתן את השפעתו של סקר חריג בודד ומבליט את המגמה הרחבה בדעת הקהל.

היסטוריית הסקרים

באתר מתועדים 273 סקרים מטעם מעריב, והסקר האחרון נכון לעמוד זה פורסם בתאריך 26.06.2026. אוסף מתמשך של סקרים מאפשר לבחון כיצד נעה חלוקת המנדטים בין המפלגות בעקבות אירועים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. מגמות בדעת הקהל משתנות לרוב בהדרגה ולא בקפיצה חדה, ולכן ערכו של סקר בודד מוגבל. השוואה בין כמה סקרים עוקבים מאותו מקור — במקרה זה מעריב בליווי מנחם לזר — חושפת את הכיוון היציב של המגמה ומסננת רעשים אקראיים, ומאפשרת להבחין בין שינוי זמני ובין מגמה מתמשכת.

איך לקרוא את הסקרים

בקריאת סקרים כדאי לזכור כמה עקרונות. ראשית, כל תוצאה נתונה לשולי טעות, כך שמספרי המנדטים מייצגים טווח ולא ערך מדויק. שנית, המדגם — גם אם הוא מייצג — מבוסס על מאות נשאלים בלבד ועל ההנחה שהם משקפים את כלל הציבור, הנחה שאינה תמיד מדויקת. שלישית, שיוך המפלגות לגושי קואליציה ואופוזיציה תלוי בתרחישים פוליטיים משתנים ואינו קבוע. ולבסוף, אין לזהות סקר בודד עם תוצאות הבחירות עצמן; ערכו האמיתי מתבטא במעקב אחר מגמה לאורך זמן.

20 הסקרים האחרונים

חזרה לכל הסקרים