סיכום היום הפוליטי — 04.10.2026
עדכוני 04.10.2026 עד 22:15 (שעון ישראל).
יום פוליטי שהתמקד בשלושה צירים עיקריים: פסיקת השופט נעם סולברג נגד נתניהו בעניין תעמולת בחירות באירועים רשמיים; טלטלה בקמפיין של עופר וינטר סביב התבטאויות עבר של מספר 2 יוסף חדאד והשלכות אפשריות על מצבו בסקרים; ופרסום סקר כאן 11, שהוצג כמראה כמעט שוויון בין הגושים, עם יתרון מפלגתי ל"ישר!" על פני הליכוד ועם וינטר מתחת לאחוז החסימה. לצד זאת נמשכו מסרים על הרכבת קואליציות אפשריות, חוק הגיוס, והמשך הגישושים שלא הבשילו מול בני גנץ.
סולברג קבע: נתניהו השתמש באירועים רשמיים לתעמולת בחירות, וחויב אישית ב-29 אלף ש"ח
לפי דיווחים של מיכאל שמש ודפנה ליאל, השופט נעם סולברג קבע כי ב-5 מתוך 6 אירועים רשמיים שנערכו במשרד ראש הממשלה בחודשים האחרונים, ושאמורים היו להיות נקיים מתעמולת בחירות, בנימין נתניהו השתמש בהם לצורכי תעמולת בחירות אסורה. בעקבות זאת, לפי אותם דיווחים, סולברג חייב את נתניהו בהוצאות אישיות בסך 29 אלף שקל לעותרים. בין הדוגמאות שצוינו בפוסטים: מסיבת עיתונאים שעסקה באיראן, הערכת מצב עם הפורום הבכיר של צה"ל, וביקור בדרום לבנון. זהו שינוי מעשי ומשפטי מובהק לעומת המצב הקודם: לא רק ביקורת ציבורית, אלא קביעה שיפוטית וחיוב אישי בהוצאות.
משבר בקמפיין של עופר וינטר סביב יוסף חדאד: חשיפת עמדות עבר, תגובת וינטר והתקפות מימין
בכמה פוסטים הוצגה סערה פוליטית סביב יוסף חדאד, מספר 2 במפלגתו של עופר וינטר. לפי דיווח שיוחס למוחמד מג'אדלה, חדאד אמר בריאיון לאל-ערביה כי הוא תומך בפתרון שתי המדינות ובשלום עם "אחינו הפלסטינים". בן כספית הוסיף טענות על עמדות עבר נוספות של חדאד, ובהן תמיכה במנסור עבאס ובקואליציה עם מפלגות ערביות; אלו הוצגו על ידו כחומר ישן שסותר שינוי עמדה מאוחר יותר. בהמשך, עופר וינטר הגיב ישירות ואמר כי הוא "גאה ביכולת של בן אדם לשנות את עמדותיו לכיוון הנכון", אך הדגיש: "לא תהיה פה מדינה פלסטינית לעולם". במקביל נרשמו מתקפות מימין: רפי בן שטרית מישראל ביתנו תקף את וינטר דרך חדאד; ד"ר מיכאל בן ארי תקף את עצם שילובו של חדאד ברשימה; ויועז הנדל, לפי דיווח שיוחס ליובל שגב, תקף את וינטר מזווית אחרת - על נכונות לכאורה לשבת בממשלה עם החרדים. השינוי המרכזי במהלך היום היה מעבר מחשיפה של התבטאויות עבר של חדאד לעימות פוליטי רחב יותר סביב זהותה וקוויה של מפלגת וינטר.
סקר כאן 11: כמעט שוויון בין הגושים, "ישר!" לפני הליכוד, וינטר מתחת לאחוז החסימה
לפי פוסטים שציטטו את סקר כאן 11, תמונת המנדטים שהוצגה היא: "ישר!" 23, הליכוד 21, "ביחד" 12, ישראל ביתנו 9, הדמוקרטים 8, עוצמה יהודית 8, ש"ס 8, יהדות התורה 8, הרשימה המשותפת 8, הציונות הדתית 6, רע"מ 5, והנדל-זליכה 4. כמה מהפוסטים הדגישו כי עופר וינטר אינו עובר את אחוז החסימה, וכי המירוץ בין איזנקוט לנתניהו נותר צמוד. פוסט אחד ייחס לבנט התחזקות של מנדט. עמית סגל הוסיף פרשנות שלפיה היעלמות ארבעה מנדטים של וינטר אינה מגדילה בשלב זה את "גוש השינוי", וטען שמשמעות הדבר היא תזוזת קולות גם לעבר גוש נתניהו וגם לעבר המפלגות הערביות. מאחר שמדובר בפוסטים המצטטים סקר ופרשנות נלווית, יש לייחס את הנתונים והניתוחים למפרסמים ולגוף הסוקר כפי שהובא בהם.
מאבקי גוש הימין: טענות לקמפיין ליכודי נגד וינטר, מתיחות עם בן גביר ומאמץ להעלאת ההצבעה
לפי דיווח שיוחס לעמיאל ירחי, בליכוד מתכוונים להחריף בשבועיים הקרובים את הקמפיין נגד עופר וינטר, במטרה להורידו מתחת לאחוז החסימה בסקרים ובהמשך לקרוא לו לפרוש; באותו דיווח נטען כי וינטר מצדו אינו מתכוון לפרוש. ירחי הוסיף כי אחת ההכרעות בגוש תהיה 11 יום לפני הבחירות, במועד האחרון לחתימה על הסכמי עודפים, וכי גם בין הליכוד לציונות הדתית ההסכם עדיין לא נסגר. עוד פורסם בשמו כי בן גביר מפיץ הודעות נגד הליכוד. במקביל, דווח על הרחבת מטה V26 להעלאת אחוזי ההצבעה במחנה הלאומי, ביוזמת יוסי דגן וגורמים נוספים. לצד הדיווחים, נדב פרי הביע עמדה פרשנית שלפיה וינטר הוא היחיד שמחזיר מנדטים לגוש הימין ולכן לא ברורה לו המלחמה של נתניהו בו. התמונה העולה מהפוסטים היא של גוש ימין המצוי גם במאמץ גיוס קולות וגם בחיכוך פנימי סביב שאלת וינטר וחלוקת הקולות.
קווי קואליציה והרכבת ממשלה: חוק הגיוס, איזנקוט, ועמדת גנץ מול הליכוד
במערכת הקואליציונית בלטו כמה מסרים נפרדים. ח"כ מאיר פרוש אמר בקול ברמה, לפי הציטוט שפורסם, כי ההסכם המרכזי בין דגל התורה לאגודת ישראל הוא שלא ייטלו שום תפקיד בשום ממשלה עד שיהיה חוק גיוס. אלי גולדשמיט, שהוצג כמועמד הליכוד, אמר שאינו שולל ישיבה בממשלה עם איזנקוט ואף העלה אפשרות שאיזנקוט יהיה שר ביטחון, כל עוד המדיניות תנוהל בידי נתניהו. מנגד, איזנקוט אמר לנדב פרי כי כדי להרכיב את הממשלה הבאה הוא חייב להיות "גדול משמעותית מהליכוד", ובהמשך דווח גם כי שלח לנתניהו הזמנה לעימות "בכל ערוץ" ו"בכל פורמט". בנושא בני גנץ, גנץ עצמו אמר כי סירב לשיריון בליכוד וכי אינו מוכן "למכור את השם" שלו; בהמשך פורסם דיווח שלפיו הליכוד אף הציע למנותו מיידית לשר, כולל העלאת אפשרות תיאורטית של תיק הביטחון, אך גנץ דחה. לאחר מכן באו תגובות רשמיות סותרות חלקית: בליכוד נמסר כי גנץ לא קיבל הצעה לשריון, ומכחול לבן נמסר שאין רלוונטיות להצעות מסוג זה מלבד הקמת ממשלה ציונית חוצת גושים. השינוי כאן אינו הכרעה, אלא הצטברות של מסרים הממחישים מגעים, הכחשות וקווי סף בין השחקנים.
המערכת הערבית והוויכוח על פסילת בל"ד: פרישה, ביקורת מימין וניסיון של המשותפת להתרחב
יוסף ג'בארין, שהוצג כיו"ר הרשימה המשותפת, אמר על החלטת יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה לפרוש מההתמודדות לכנסת כי הייתה התלבטות, וכי לפי דבריו קיוו למצוא שופטים ש"דבקים במצב המשפטי הקיים", אך "הנשיא אמר שהפור נפל והולכים לפסול". שר הביטחון ישראל כ"ץ תקף בחריפות את המהלך וטען כי בג"ץ נמנע מפסילה מהדהדת של שחאדה, ובמקום זאת "חיכו" שיפרוש מעצמו; זו עמדה פוליטית של כ"ץ כפי שפורסמה. במקביל דווח בשם פאלח חביב כי המשותפת מבקשת לנצל את המשבר סביב פסילת אבו שחאדה כדי לפנות לבוחרים יהודים-ליברלים, ותשיק לשם כך קמפיין בתל אביב. מכלול הפוסטים מצביע על מעבר מדיון משפטי-בחירתי סביב בל"ד לניסיון של המשותפת למנף את האירוע פוליטית.