חזרה לחדשות

סיכום היום הפוליטי — 06.10.2026

עדכוני 06.10.2026 עד 22:15 (שעון ישראל).

יום הקמפיין התאפיין בהחרפת העימות סביב גיוס חרדים והרכב הקואליציה הבאה, לצד סגירת כמה מהלכים טכניים במערכת הבחירות. הליכוד חתם על הסכם עודפים עם הציונות הדתית, בעוד עוצמה יהודית תקפה את ההחלטה; במקביל נקבעו מגבלות על מיזם הטסת ישראלים מחו"ל להצביע. בזירה המדינית-ביטחונית בלטו אזהרות מצד שר הביטחון ונתניהו על ניסיונות אפשריים של חמאס לאתגר את ישראל לקראת יום השנה ל-7 באוקטובר והבחירות, וכן הערכת מצב משותפת של צה"ל, המשטרה והשב"כ.

החרפת קמפיין הגיוס והעימות עם המפלגות החרדיות

בנט
צילום: אבי אוחיון, לע"מ · CC BY-SA 3.0 · ויקישיתוף

נפתלי בנט הציג בכנס ברייכמן תנאי יסוד מבחינתו לממשלה הבאה: חקיקת "חוק דרעי", שלדבריו יקבע שמי שהשתמט מצה"ל או מעודד השתמטות לא יוכל לשבת בקבינט. הפרסום עורר תגובות נגד מימין ומהמפלגות החרדיות: עמית סגל ואחרים הזכירו כי אריה דרעי שירת בצה"ל, וח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס השיב בהצעה ל"חוק בנט" שימנע, לדבריו, ממי ש"גנב את ראשות הממשלה" להתמודד שוב. במקביל, יאיר גולן הוצג על ידי יריביו כמי שמחריף עוד יותר את הקו נגד חרדים, ואילו אבי מעוז תקף את ח"כ שרן השכל על מה שכינה קמפיין הסתה נגד החרדים. לצד ההתכתשות המפלגתית, נציגים חרדים תיארו קמפיין רחב יותר נגד הציבור החרדי והדגישו את מסר "הזכות להיות חרדי". כל אלה מצביעים על כך שסוגיית הגיוס והיחסים עם החרדים ממשיכה להפוך לנושא מרכזי בקמפיין, עם מעבר מהצהרות כלליות להצעות חקיקה וקווי פסילה פוליטיים מפורשים.

הסכמי עודפים: הליכוד בחר בציונות הדתית, עוצמה יהודית תקפה

וינטר
צילום: Nadav Margalit · CC BY-SA 4.0 · ויקישיתוף

הליכוד חתם היום על הסכם עודפים עם הציונות הדתית; לפי דיווח אחד ההסכם הועבר לאישור ועדת הבחירות, ובדיווח נוסף נמסר שהוא כולל גם את זהות. ההחלטה יצרה עימות עם עוצמה יהודית: במפלגת בן גביר טענו שהליכוד סירב לחתום איתם כחלק מניסיון להקטין את המפלגה ולהותיר את בן גביר מחוץ לממשלת אחדות עתידית. השר יואב קיש מהליכוד השיב כי הציונות הדתית פנתה ראשונה, בעוד שלדבריו עוצמה יהודית כלל לא פנתה. במקביל עלו דיווחים ושאלות על הסכמים אפשריים אחרים: פנייה של מפלגת הנדל לוינטר לפי דיווח אחד, והבהרה מצד בן גביר שהסכם עודפים עם וינטר "לא על הפרק". מפלגת הנדל-זליכה הודיעה מצדה שלא תחתום על הסכם עם מפלגות שראשיהן לא שירתו בצבא, בהתייחסות לבן גביר. המשמעות המעשית של היום היא שהליכוד סגר את ההסכם שלו מימין-מרכז הגוש, בעוד יתר המפלגות הקטנות עדיין מנהלות בידול וחיפושי שותפים.

ליברמן, בנט, וינטר וגולן: ויכוח גלוי על שותפים לגוש הבא

אביגדור ליברמן
צילום: Reda Raouchaia · CC BY-SA 4.0 · ויקישיתוף

אביגדור ליברמן אמר בגל"צ כי הוא מקווה שעופר וינטר יעבור את אחוז החסימה ויצטרף לגוש שלו. בנט מיהר להגיב שווינטר "לא מבשר שינוי" משום שנשבע אמונים לממשלת נתניהו ואמר שילך רק עם ראש הממשלה. מפלגת "עמך ישראל" של וינטר השיבה שליברמן לא יוכל להקים הכרעה עם שותפים כמו יאיר גולן וגבי לסקי, והבהירה שווינטר לא יישב בממשלה בראשות ליברמן. במקביל, עלה ראיון של יאיר גולן שבו לפי הדיווח הוא אינו פוסל את המשותפת לצורך הקמת קואליציה אחרי הבחירות; בפוסט נוסף הובאה תשובתו המעומעמת לשאלה אם מנסור עבאס הוא שותף לגיטימי והרשימה המשותפת לא. בהמשך פורסם גם שיועז הנדל וזליכה אינם שוללים הצטרפות ל"גוש השינוי". התמונה המצטיירת מהיום היא של מאבק על הגדרת גבולות הלגיטימיות בין מפלגות האופוזיציה לממשלה: מי יכול לשבת עם מי, ומי מנסה לצבוע יריבים כנספחים של נתניהו או של שותפים ערבים.

היערכות ביטחונית ויום השנה ל-7 באוקטובר נכנסים למרכז הקמפיין

איזנקוט
צילום: דוד שי · CC BY-SA 4.0 · ויקישיתוף

שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע בבוקר כי הנחה את צה"ל להגביר דריכות לנוכח מידע על כוונות חמאס לנסות לייצר מתקפות ופיגועים נגד הכוחות בעזה ביום השנה ל-7 באוקטובר. גדי איזנקוט תקף בתגובה וטען שמדובר ב"כתב אישום" נגד הממשלה, שלדבריו שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר עדיין לא השיגה את יעדיה וחמאס נותר איום. נתניהו אמר בישיבת הממשלה כי חמאס, משום שהוא "כל כך חלש", ינסה לאתגר את ישראל לקראת הבחירות כדי להשפיע עליהן. בדיווח נוסף נטען כי במערכת הביטחון נערכים ליום השנה אך אין העלאת כוננות מעבר לדריכות שכבר קיימת לקראת החגים והבחירות, וכי אין בשלב זה מידע מודיעיני קונקרטי על פשיטה או חטיפה, אף שקיימת הערכה שחמאס עשוי לנסות "פיגוע תודעתי". בנוסף פורסמה הודעה רשמית משותפת של הרמטכ"ל, המפכ"ל וראש השב"כ על הערכת מצב רב-זירתית והחלטה על צעדים שיבטיחו את קיומן התקין והבטוח של הבחירות. לצד זאת, דווח גם כי שר הביטחון אמר לשרים שצה"ל נערך לאפשרות של "היפוך קנים" מצד מנגנוני הרשות הפלסטינית לקראת הבחירות; זהו דיווח טלגרם שלא גובה כאן בהודעה רשמית נוספת. בסך הכול, השיח הביטחוני של היום עבר מהתייחסות כללית למצב המלחמה אל חיבור מפורש בין האיומים לבין יום השנה והבחירות הקרובות.

הכרעות משפטיות ומנהליות במערכת הבחירות

יאיר גולן
צילום: שלומי אמסלם, ארכיון הכנסת · CC BY-SA 4.0 · ויקישיתוף

היום נרשמו כמה התפתחויות בזירה המשפטית-מנהלית של הבחירות. בעקבות עתירת הליכוד, הושגו התחייבויות של יוזמי מיזמי Fly&Vote ו-Fly&AID: לא לסבסד טיסות, לא למכור טיסות נוספות במסגרת המיזם, לא להפעיל את מיזם הסיוע הנלווה, לא להסיע בוחרים ביום הבחירות ולא לתאם עבורם לינה; בנוסף דווח כי העתירה נמחקה לאחר ההסכמות, והמשיבים חויבו בהוצאות. בפוסט אחר נטען כי מדובר בפועל בכ-500 איש ובטיסה נוספת אחת מליסבון, וכי המשתתפים משלמים מחיר מלא. במישור אחר, השופט סולברג קבע ביחס לסרטון האזהרה של נתניהו מבסיס חיל האוויר כי יש בו רכיבים של תעמולת בחירות, והורה להסירו מהחשבונות האישיים של נתניהו אך לא מהחשבונות הרשמיים; לפי דיווח נוסף נפסקו הוצאות של 2,500 שקלים לליכוד ולנתניהו. כמו כן דווח שנשיא העליון יצחק עמית הציע ליאיר גולן למשוך את עתירתו שדרשה מהשב"כ לאבטחו. ההתפתחויות הללו מדגישות כיצד המאבק על כללי המשחק בבחירות עובר גם דרך בתי המשפט והגבלות על קמפיין, תעמולה ומעורבות אזרחית.

קמפיין בחברה החרדית, משילות וההתנגשות סביב אכיפה

אבי מעוז
צילום: אלדד · CC BY-SA 3.0 · ויקישיתוף

כמה מהדיווחים היום שיקפו התלכדות בין קמפיין הבחירות לבין אירועי אכיפה במגזר החרדי. יועז הנדל תקף בחריפות את מה שכינה אובדן המשילות במגזר החרדי, על רקע אירועים במודיעין ובמאה שערים, וטען שמדינה שפויה אינה יכולה להרשות לעצמה "אקס טריטוריות" ושנדרשת ממשלה ציונית שאינה תלויה בחרדים כדי להחזיר משילות. מן העבר השני, ח"כ משה סעדה טען בריאיון כי המעצרים נגד חרדים כעת נועדו "רק ללבות אש" וכי גורמים בייעוץ המשפטי דוחפים לחידושם לפני הבחירות; ינון מגל פרסם טענה דומה נגד היועצת המשפטית לממשלה, אך זו הובאה כפוסט דעה ולא כאימות עובדתי. במקביל, דווח כי ביהדות התורה בוחנים דרכים לעקוף את איסור בג"ץ על דיווח למפלגות על מצב ההצבעה בקלפי, לרבות קו טלפון לדיווח לאחר הצבעה, משקיפים מחוץ לקלפיות או אחראי המרצה לפי רשימות. לצד זאת הופיעו גם מסרי קמפיין חיוביים-פנימיים יותר: תמיכה חרדית בפעילי "נעם לישראל" והדגשת הישגי ש"ס בתחום הכשרות. השינוי המרכזי הוא המעבר משיח עקרוני על חרדים וגיוס לשילוב של אירועי שטח, האשמות על אכיפה בררנית והיערכות ארגונית ליום הבחירות עצמו.

אירועי קמפיין ותקלות פוליטיות בשטח

הדר מוכתר
צילום: הדר מוכתר · CC BY-SA 4.0 · ויקישיתוף

הקמפיין המשיך לייצר גם עימותים וסמלים תקשורתיים. מיכאל שמש דיווח על עימות ברחובות, שכמעט גלש לפסים פיזיים, בין ניר חג'בי שאיבד את בנו ב-7 באוקטובר לבין הדר מוכתר, מספר 22 ברשימת "ישר", במהלך אירוע מול תלמידי בית ספר. בנוסף דווח כי ניסיון לקיים יוזמה משותפת של ראשי האופוזיציה לציון יום השנה השלישי ל-7 באוקטובר נכשל, וכל מפלגה פרסמה לוח זמנים נפרד. אלה אינם מהלכים מוסדיים גדולים, אך הם משקפים את הקושי של המחנה האופוזיציוני להציג חזית אחידה גם ערב מועד רגיש ציבורית, ואת הנטייה של הקמפיין לגלוש לעימותים אישיים ופומביים.