חזרה לחדשות

סיכום היום הפוליטי — 16.10.2026

עדכוני 16.10.2026 עד 22:15 (שעון ישראל).

יום הקמפיין התאפיין בהחרפת העימותים בתוך שני הגושים, במירוץ לסגירת הסכמי עודפים, ובהמשך התכתשויות סביב תעמולה והחלטות ועדת הבחירות. לצד זאת פורסמו נתוני הצבעה גבוהים במיוחד בנציגויות ישראל בחו"ל, ועלו גם התבטאויות של דונלד טראמפ על ציפייה ישראלית למעורבותו בבחירות.

עימות חריף בגוש השינוי: ליברמן תוקף את איזנקוט, וגנץ ואיזנקוט משיבים

ליברמן
צילום: Reda Raouchaia · CC BY-SA 4.0 · ויקישיתוף

לפי כמה דיווחים, אביגדור ליברמן פתח היום במתקפה חריפה על גדי איזנקוט. בן כספית דיווח שליברמן טען כי איזנקוט הוא "גנץ 2" וכי הוא מתכנן להקים ממשלה עם נתניהו, וכן שקמפיין "המפלגה הגדולה" של איזנקוט מפר הבנות קודמות בין ראשי הגוש. בהמשך דווח שמפלגת גנץ השיבה שליברמן "בלחץ ויורה לכל הכיוונים". איזנקוט עצמו פרסם תגובה כללית יותר לתומכיו, ולפיה יש "לשמור על קור רוח ומיקוד במטרה" וכי הציבור לא יסלח לפוליטיקאים שימנעו את החלפת "ממשלת ה-7.10" בשל "כיסא ואינטרסים אישיים". במקביל, מיכאל שמש דיווח שמועמד ישראל ביתנו ישראל בן שטרית אמר בפורום "נשות המילואימניקים" כי המפלגה מתכוונת להמליץ אחרי הבחירות על ליברמן לראשות הממשלה. בנוסף, דפנה ליאל דיווחה על מתקפה נוספת על איזנקוט מכיוון "ביחד", כשח"כ רם בן ברק אמר כי גנץ ואיזנקוט "הצילו את נתניהו" אחרי 7 באוקטובר כשנכנסו לממשלה. מכלול הדיווחים מצביע על שינוי בולט: מעבר ממאמץ פומבי לשמור על איפוק בתוך הגוש לעימות ישיר בשבוע וחצי האחרונים לקמפיין.

המועד האחרון להסכמי עודפים: בן גביר נשאר בלי הסכם, מחלוקת גם בין הנדל לוינטר

וינטר
צילום: Nadav Margalit · CC BY-SA 4.0 · ויקישיתוף

היום היה המועד האחרון לחתימה על הסכמי עודפים. דפנה ליאל חידדה שהדדליין הוא 13:00 בהגשה פיזית ועד כניסת שבת בהגשה דיגיטלית. בן כספית ודיווחים נוספים ציינו כי בן גביר לא חתם על הסכם עודפים עם אף מפלגה. אמיר אטינגר, כפי שצוטט בערוץ "זירה פוליטית", דיווח כי בגוש נתניהו כל היתר כן חתמו, בגוש השינוי ארבע המפלגות חתמו, וגם רע"ם והמשותפת חתמו ביניהן. במקביל נמשך עימות סביב ניסיון לחיבור בין מפלגות קטנות בימין: בן כספית דיווח ש"המילואימניקים" של יועז הנדל טענו כי וינטר פנה אליהם להסכם עודפים אך סירב להתחייב שלא ישב עם מפלגות ערביות וחרדיות, ולכן לא ייחתם הסכם. מפלגת "עמך ישראל" הכחישה שבכלל נעשתה פנייה כזו. בהמשך דווח על לחץ מצד וינטר על בן גביר לחתום, ויוסף חדאד אף תקף אותו בפומבי, אך בן גביר השיב שלא יחתום עם וינטר וטען שהוא "בנט 2". התמונה העולה מהדיווחים היא שלקראת סגירת הרשימות נשארו פערים בעיקר בימין שבין מפלגות קטנות לבין עוצמה יהודית.

נתוני סקר וקרבות מסרים: שוויון בין הגושים לפי מעריב, לצד קמפיינים על זהות הגוש

איזנקוט
צילום: דוד שי · CC BY-SA 4.0 · ויקישיתוף

דפנה ליאל דיווחה כי סקר מעריב הבוקר מצא שוויון 51 בין הגושים. בערוץ "זירה פוליטית" פורסמה גם חלוקת המנדטים המיוחסת לאותו סקר, ובה "ישר!" עם 21 מנדטים והליכוד עם 18, לצד מפלגות נוספות מעל אחוז החסימה ובהן עמך ישראל והנדל-זליכה עם 4 כל אחת. באותו ערוץ דווח גם כי לפי הסקר איזנקוט מגדיל את הפער מנתניהו בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה. על רקע זה נשמעו מסרי קמפיין חדים: ליברמן קרא לציבור להצביע לאחת מארבע מפלגות "גוש המשרתים" וטען שניצחון תלוי בשיעור הצבעה של 76% ומעלה; ש"ס הפיצה קמפיינים שמזהירים מפני "מחיקת היהדות" וטוענים כי בג"ץ והיועמ"שית "רודפים" את החרדים; והציונות הדתית יצאה, לפי ציטוט ממקור ראשון, בקמפיין "לא מהמרים - הולכים על בטוח". מדובר בעיקר בהקשחת מסרים וניסיון למנוע זליגת קולות בימים האחרונים לפני הבחירות, אך יש להדגיש שכל נתוני הסקרים והפרשנויות כאן מובאים כפי שפורסמו בערוצי הטלגרם ולא כאימות עצמאי.

החלטות ועדת הבחירות ותעמולה: קנס לנתניהו, הוראות הסרה גם לגמליאל ולאיזנקוט

גילה גמליאל
צילום: חיים צח, לע"מ · CC BY-SA 3.0 · ויקישיתוף

היום פורסמו כמה דיווחים על צעדי אכיפה של ועדת הבחירות. דפנה ליאל דיווחה כי נתניהו נקנס ב-5,000 ש"ח בשל פרסום סרטון בחשבונותיו הרשמיים באמצע ספטמבר שעסק בפעילות צה"ל בלבנון והוגדר כתעמולה. לפי הדיווח, העתירה עצמה נדחתה לאחר שהפרסומים הוסרו, אך יו"ר ועדת הבחירות החליט להטיל קנס כדי למנוע מצב של "הפרה יעילה". ליאל הוסיפה כי בהחלטה אחרת נדרש איזנקוט להסיר פרסום ולהוסיף סימון שנעשה באמצעים דיגיטליים. בנוסף, בערוץ "זירה פוליטית" צוטט חזקי ברוך שלפיו יו"ר ועדת הבחירות הורה בצו ארעי לשרה גילה גמליאל להסיר מחשבונה סרטון שכבר ניתן לגביו צו ארעי. במקביל, מוטי קסטל דיווח על דחיית עתירת הליכוד שביקשה להכריז על כמה מיזמים אזרחיים כ"גופים פעילים בבחירות"; לצד הדיווח הוא הוסיף פרשנות וביקורת חריפה משלו על ההחלטה. במצטבר, היום סימן המשך מעורבות של ועדת הבחירות בפוליטיקת הרשת ובגבולות התעמולה הדיגיטלית.

ההצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל הסתיימה עם שיעור השתתפות גבוה

דפנה ליאל דיווחה כי ההצבעה בנציגויות ישראל בעולם, שהחלה בניו זילנד ב-14.10 והסתיימה הבוקר בלוס אנג'לס ובסן פרנסיסקו, הסתיימה עם 4,218 מצביעים מתוך 4,862 זכאים, כלומר 86.7%. לפי הנתונים שפרסמה, מדובר בשיעור גבוה יותר ממערכות הבחירות הקודמות: 69.6% בבחירות לכנסת ה-25, 77% בכנסת ה-24 ו-66% בכנסת ה-23. בהמשך צוטט גם עמית סגל כי מדובר בזינוק של 17% לעומת הפעם הקודמת. זהו אחד הנתונים הכמותיים הבולטים של היום, אם כי אין בפוסטים פירוט על חלוקת ההצבעה בין מפלגות או על המשמעות הפוליטית של השיעור הגבוה.

טראמפ: בישראל רוצים שאתערב, אך בלי הבעת תמיכה רשמית

טראמפ
צילום: Gage Skidmore · CC BY-SA 2.5 · ויקישיתוף

עמית סגל דיווח כי דונלד טראמפ אמר בריאיון ל-Newsmax שגורמים בישראל רוצים שיהיה מעורב בקמפיין הבחירות של נתניהו, והוסיף: "היו לנו יחסים טובים ביחד. היו לנו הצלחות ביחד" — אך לפי הדיווח לא הביע תמיכה רשמית. בערוץ "זירה פוליטית" פורסמו ציטוטים דומים מאותו ריאיון, ולפיהם טראמפ אמר ש"הם היו רוצים שאהיה מעורב". באותו ערוץ יוחס לו גם משפט נוסף בתשובה לשאלה אם הוא סומך על נתניהו: "למען האמת, אני לא סומך על אף אחד". מן הדיווחים עולה בעיקר שטראמפ התייחס בפומבי לשאלת מעורבותו האפשרית וליחסיו עם נתניהו, אך לא הודיע על צעד מעשי כלשהו בקמפיין.