סיכום היום הפוליטי — 06.11.2026
עדכוני 06.11.2026 עד 22:15 (שעון ישראל).
עיקר ההתפתחויות הפוליטיות היום נסבו סביב מגעים להקמת ממשלה חלופית לנתניהו, ובעיקר סביב שינוי קו מוצהר של אביגדור ליברמן בנושא חוק הגיוס והיתכנות לשיתוף פעולה עם חרדים. במקביל, גדי איזנקוט פרסם הצהרה פומבית על חתירה לממשלת חירום לאומית והציג ארבעה עקרונות, בעוד פרשנים וכתבים הציגו תרחישים מתחרים והדגישו מחלוקות סביב זהות ראש הממשלה, סוג הממשלה והישענות אפשרית על מפלגות ערביות. בזירה נלווית, התחדד גם העימות בין המשטרה לשב"כ סביב פרשת החשד להטיית הבחירות.
ליברמן הודיע על נכונות להתפשר בחוק הגיוס ולבחון ממשלה עם החרדים
המהלך הבולט של היום היה הודעתו הרשמית של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן כי הוא מוכן להתפשר בנושא חוק הגיוס וכי ניתן להקים ממשלה עם החרדים. לפי כמה דיווחים וצטטות שהופצו בערוצים שונים, ליברמן הסביר כי "תוצאות הבחירות מחייבות את כולנו לחשב מסלול מחדש" וכי ההתפשרות בנושא הגיוס היא צעד כואב אך נדרש. לצד זאת, דווח כי הוא חזר על התנגדותו לממשלת מיעוט בתמיכה ישירה או עקיפה של המפלגות הערביות. בהמשך הופיעה גם הכחשה מצדו לטענה שוויתר על תמיכתו ביאיר לפיד לתפקיד יו"ר הכנסת; לפי ההודעה שיוחסה לו, הוא עדיין סבור שזה המהלך הנכון, אך העביר את ההכרעה לגדי איזנקוט, נפתלי בנט ויאיר לפיד. השינוי הזה עורר תגובות חריפות, גם מצד מבקרים בימין וגם מצד דמויות שמזוהות עם מחנה "המשרתים", שטענו כי מדובר בוויתור על עקרון ליבה של הקמפיין.
איזנקוט הציג פומבית תכנית ל"ממשלת חירום לאומית" וטען להתקדמות במגעים
גדי איזנקוט פרסם הצהרה מפורטת שבה אמר כי הוא מקדם תכנית להקמת "ממשלת חירום לאומית" במהירות האפשרית. לפי דבריו, הבסיס המיידי הוא ארבע מפלגות השינוי והתיקון הציוניות, ובהמשך הצטרפות של כל מפלגה או ח"כ שיסכימו לארבעה עקרונות: הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, קבלת ערכי מגילת העצמאות, חובת שירות לכל, והכרה בחמאס כארגון טרור ומחויבות לפירוק כוחו הצבאי-שלטוני. איזנקוט טען כי בהתייעצויות אצל הנשיא עלתה תמונה שלפיה רוב חברי הכנסת תומכים בשינוי ובהטלת המנדט עליו, וכי יש התקדמות משמעותית ו"פריצות דרך" במגעים. במקביל, יאיר גולן מסר כי יש התקדמות ממשית וכי צוותי המו"מ של הדמוקרטים ושל מפלגת ישר נפגשו כמה פעמים השבוע. מנגד, פרשנים אחרים פירשו את הודעת איזנקוט אחרת: עמית סגל טען שמדובר בחשיפת כיוון של ממשלת מיעוט בתמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות ואולי בהימנעות יהדות התורה; זו פרשנות של סגל, לא תיאור מאומת של הסכם שגובש.
שתי חלופות מרכזיות סומנו בדיווחים: ממשלת מיעוט בראשות איזנקוט מול מהלך ליברמן-חרדים
כמה מהפרסומים היום תיארו תחרות בין שני מסלולים אפשריים להחלפת הממשלה. עמית סגל כתב כי "מתחרות כרגע שתי ממשלות": האחת, לפי תיאורו, ממשלת מיעוט שאיזנקוט רוצה להשביע במהרה בהישענות על הערבים; השנייה, לפי תיאורו, מהלך של ליברמן לממשלת שינוי-חרדים. סגל הוסיף כי שאלת ראשות הממשלה נותרת פתוחה, ובהמשך תיאר "דרבי" בין איזנקוט לליברמן על השאלה מי יעמוד בראש, איזו ממשלה תקום והאם המהלך יהיה מהיר או הדרגתי. בן כספית הציג גם הוא את הפוסט של איזנקוט כרמיזה לעימות מול המהלך של ליברמן. במקביל הופיעו דיווחים ופרשנויות שלפיהם ליברמן דוחה רוטציה, ומעדיף שמי שיצליח להרכיב ממשלה יכהן כראש ממשלה ארבע שנים. חלק מהדיווחים בערוצי לקט ייחסו לו גם רצון לעמוד בעצמו בראש ממשלה כזו, אך זו הוצגה שם כפרשנות או הערכה של כתבת ולא כהצהרה רשמית שלו.
החרדים הוצגו כציר מפתח, עם סימני פתיחות אך בלי התחייבות רשמית
בשורה של דיווחים ותגובות שיוחסו לגורמים חרדיים הוצגה פתיחות לבחינת הצעות חדשות, בעיקר לאחר שינוי הטון סביב חוק הגיוס. יו"ר יהדות התורה ח"כ יעקב אשר אמר כי "משמח לגלות את הגמישות של כלל השחקנים הפוליטיים בנושא הגיוס", אך הדגיש שכל הצעה תובא תחילה להכרעת הרבנים. בדיווח שיוחס לשילה פריד נטען כי ביהדות התורה מרגישים קרובים מאי פעם להסדר בנושא הפטור מגיוס, וכי במפלגה היו רוצים להתקדם מול ליברמן ואיזנקוט; לפי אותו דיווח, אם ייסגרו הבנות עם איזנקוט, ביהדות התורה מעריכים שש"ס עשויה להצטרף, אם כי כרגע היא עדיין חזקה עם נתניהו. במקביל דווח בערוץ אחר כי נתניהו ואנשיו מפעילים לחצים כבדים על בכירים ביהדות התורה כדי למנוע מהלך עם ליברמן, וטוענים כלפיהם שממשלה כזו לא תוכל לספק את מבוקשם לפני השבעתה. כל אלה הם דיווחים ועמדות שיוחסו לגורמים פוליטיים ועיתונאיים, ולא אישור רשמי להסכמה קואליציונית.
בנט טרם התחייב, ומקורבים לו שידרו הסתייגות הן מממשלת מיעוט והן מוויתור על עקרון הגיוס
נפתלי בנט לא פרסם כאן הודעה ישירה ומלאה, אך בכמה דיווחים נאמר שמקורביו משדרים הסתייגות משני הכיוונים שעל הפרק. עמית סגל כתב שבנט שותק ולא נתן הסכמה למסלול של ממשלה עם חרדים, והוסיף שאינו צפוי לתת. בהמשך דיווח כי דרך המנכ"לית שלו בנט מבהיר שלאיזנקוט הוא מציב תנאי של "ממשלה ציונית" וכי לא ברור מבחינתו שהקמה בקולות הערבים עומדת בכך; לליברמן, לפי אותו דיווח, הועבר מסר בעניין "מהפכת המשרתים"; ולשניהם - ששתיקה אינה הסכמה. במקביל, מיכאל שמש ודפנה ליאל הביאו מסרים ופרשנויות מצד אנשים שעבדו עם בנט בקמפיין, שהמשיכו לתקוף את פשרת הגיוס של ליברמן. התמונה העולה מהפוסטים היא שבנט נתפס כגורם מפתח שטרם הכריע פומבית.
מאבקים מוסדיים סביב פרשת החשד להטיית הבחירות נמשכו, והמשטרה הגבילה העברת מידע לשב"כ
מעבר למו"מ הקואליציוני, היום בלט גם המשך המתח סביב פרשת החשד להטיית הבחירות. עמית סגל דיווח כי ראש אגף החקירות במשטרה הורה שאין להעביר מידע לשב"כ בפרשה בלי אישורו, וכי כל בקשת סיוע של שב"כ הנוגעת לבחירות - החל מהורדת מצלמות ועד חקירות ופעולות אחרות - תופנה אליו ולא תיענה ללא אישור האגף. קודם לכן פרסם סגל טור פרשני ארוך שבו תיאר את הפרשה כ"הגדולה שבהן" והציג את החשדנות ההדדית בין מחנה הימין, שרואה ביועמ"שית גורם שמעכב חקירה, לבין האופוזיציה, שרואה בראש שב"כ מי שפועל בעיתוי רגיש בהתאם לקו של נתניהו. זהו טקסט פרשני שמסכם טענות ועמדות של הצדדים כפי שהוצגו בו, ולא קביעה עובדתית עצמאית לגבי נכונותן.
