סיכום היום הפוליטי — 30.10.2026
עדכוני 30.10.2026 עד 22:15 (שעון ישראל).
ועדת הבחירות המרכזית פרסמה היום את תוצאות האמת הסופיות וחלוקת המנדטים: הליכוד 27, ישר 21, ביחד 12, הרשימה המשותפת 11, הדמוקרטים 8, רע״ם 8, ישראל ביתנו 7, עוצמה יהודית 7, יהדות התורה 7, ש״ס 6 והציונות הדתית 6. במקביל, הוועדה הדגישה כי חקירת שב״כ שנפתחה אינה משנה את התוצאות שיוגשו לנשיא. בזירה הפוליטית, גוש השינוי ממשיך לבחון אפשרויות להרכבת ממשלה, אך הדיווחים מצביעים בעיקר על גישושים, מחלוקות וחוסר בהירות סביב מעמד החרדים, רע״ם והרשימה המשותפת. גם במחנה נתניהו נמשכים מהלכים לבלימת ממשלת מיעוט וליצירת מנופי לחץ על שותפים פוטנציאליים מהצד השני.
תוצאות האמת הסופיות פורסמו: אין הכרעה ישירה בין הגושים
ועדת הבחירות המרכזית פרסמה את תוצאות האמת הסופיות וחלוקת 120 המנדטים לכנסת ה־26. לפי הודעת הוועדה, הליכוד קיבל 27 מנדטים, ישר 21, ביחד 12, הרשימה המשותפת 11, הדמוקרטים 8, רע״ם 8, ישראל ביתנו 7, עוצמה יהודית 7, יהדות התורה 7, ש״ס 6 והציונות הדתית 6. אחוז ההצבעה עמד על 77.9%, נספרו 5,716,665 קולות, מהם 5,690,778 כשרים. הוועדה ציינה כי התוצאות כפופות לבדיקת טוהר הבחירות ולתיקונים קלים במסגרת בקרה, אך אלו התוצאות שיוגשו לנשיא ב־4.11.2026. במקביל הופצו גם נתונים משלימים, ובהם הדיווח שלפיו מפלגת המילואימניקים-כלכלית של יועז הנדל וירון זליכה קיבלה 154,950 קולות — 29,997 פחות מהרף הדרוש למעבר אחוז החסימה. לפי פרשנות של דפנה ליאל, המעבר מיתרון של גוש נתניהו בכנסת היוצאת למצב הנוכחי נובע בין היתר מחזרת קולות שלא נשרפו במפלגות ערביות ומהתבזבזות קולות בימין ובמפלגות מחאה שלא עברו את אחוז החסימה; זו פרשנות ולא נתון רשמי של ועדת הבחירות.
ועדת הבחירות: חקירת שב״כ מתנהלת, אך אינה משנה את התוצאות
בהודעת ועדת הבחירות נמסר כי ראש השב״כ הציג ליו״ר הוועדה ידיעות חסויות, ובעקבותיהן נפתחה חקירה. ממלא מקום מנכ״ל הוועדה, עו״ד דין ליבנה, מסר כי עיקרי הדברים הוצגו גם לראש הממשלה בנימין נתניהו, לראש האופוזיציה יאיר לפיד וליו״ר מפלגת ישר גדי איזנקוט. לדבריו, מעגל הסוד מצומצם מאוד בשל סיווג ביטחוני גבוה, ולכן לא ניתן לחשוף פרטים נוספים; הוא הוסיף כי דיווחים שפורסמו במהלך היום "אינם מבוססים כלל". עוד הודגש שהחקירה מתקיימת במקביל לעבודת ועדת הבחירות, אינה משפיעה על התוצאות הסופיות שיוגשו לנשיא ואינה מתייחסת למגזר כזה או אחר. לצד זאת, בזירה הפוליטית נשמעו טענות חריפות: שלמה קרעי טען לניסיונות להטות את הבחירות באמצעות שוחד ומעורבות של מדינות אויב, ואיתמר בן גביר קרא לעצור את המעורבים, כולל ראשי מפלגות ערביות. מנגד, עמית סגל טען כי פרסום קודם על "רע״מגייט" נכון, ולדבריו מקור המידע נגד פעילי רע״ם היה בלשכת ראש הממשלה, בעוד שבלהב 433 "מודים שנכון לעכשיו אין בכלל תיק". טענות נוספות, כמו הדיווח של ינון מגל על היקפי זיוף, שוחד, כרטיסי תדלוק ומעורבות אישי ציבור, או הדיווח שלפיו השב״כ פנה למוסד — מופיעות בפוסטים בלבד ולא קיבלו אישור רשמי בחומר שלפנינו.
מאמצי ההרכבה בגוש השינוי: לפיד מאותת על מו״מ, אך אין עדיין מתווה מוסכם
יאיר לפיד כתב היום ברשתות החברתיות כי כעת מתחיל "הדבר הקשה באמת: לנסות להקים ממשלה", והוסיף שאין לו "תעודת ביטוח" אך יש "רוב ישראלי עצום" שרוצה בכך. לפיד גם רמז שמתקיימים מגעים מאחורי הקלעים. בהמשך דווח כי לפיד ואביגדור ליברמן צפויים להיפגש בקרוב, בפגישה ראשונה של ליברמן עם אחד מראשי גוש השינוי מאז הבחירות. עם זאת, טל שניידר דיווחה כי היום לא התקיימו פגישות בין מנהיגי הגוש, וכי דיבורי שילוב החרדים בממשלת שינוי הם כרגע "השערות לא מבוססות" ללא תשתית מעשית. לפי אותו דיווח, רבים בגוש סבורים שצריך להקים ממשלה בכל דרך ולא ללכת לבחירות נוספות. במקביל דווח שבגוש השינוי מנסים להגיע להבנות על החלפת יו״ר הכנסת, אך חוששים למסור את התפקיד למפלגה שאולי תחבור בהמשך לנתניהו. בתוך הגוש עצמו נשמעים גם ספקות: מיכאל שמש כתב כהערכה שהממשלה ה"ריאלית" ביותר לאיזנקוט היא ממשלת 63 שתישען על רע״ם ויהדות התורה, אך הדגיש שמדובר בתרחיש "קצת קלוש". ביני אשכנזי הוסיף בפרשנות כי בגוש השינוי מפיקים לקח מ"טראומת גנץ" וסבורים שלא די בשוויון סביב שולחן הממשלה, אלא דרוש גם שוויון בכוח הפרלמנטרי.
החרדים מאותתים עצמאות, אך מכחישים הוראות או מגעים סגורים
אחד השינויים הבולטים של היום הוא המסר החרדי שלפיו יהדות התורה אינה נספרת אוטומטית כחלק מגוש נתניהו. דפנה ליאל דיווחה כי בעיתונות החרדית סופרים את החרדים בנפרד, וציטטה גורם ביהדות התורה שאמר: "אנחנו לא שייכים לאף גוש כרגע". בהמשך נמסר מלשכת יו״ר יהדות התורה יעקב אשר כי "לא ניתנה שום הוראה" וכי נציגי המפלגה טרם היו אצל ההנהגה הרוחנית מאז הבחירות. דיווחים אחרים טענו כי נעשו ניסיונות גישוש מסביבתו של איזנקוט לעבר יהדות התורה, אך לפי אריה ארליך לא ניתנה להם בינתיים תשובה; עוד דווח שש״ס "רחוקה מאוד" בשלב זה ממגעים, ושאפילו נתניהו לא הצליח להשיג את אריה דרעי אתמול. בנוסף, לפי דיווח שצוטט בשם ישי כהן, הרב דב לנדו הורה לחברי דגל התורה לפתוח בשיחות גם עם גוש השינוי כדי להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות; אולם דיווח אחר, בשם שלושה מקורות בדגל התורה, טען שבשלב זה אין כלל מגעים עם איזנקוט וכי הרב לנדו ממתין לתוצאות האמת הסופיות. מנגד, יצחק גולדקנופף צוטט בערוץ של ינון מגל כאומר כי "הערבים רוצים שנשב איתם אבל אין סיכוי אחרי ה-7.10". התמונה המצטיירת מהפוסטים היא של פתיחת מרחב תמרון חרדי, אך ללא החלטה פומבית, הוראה מוסכמת או מסלול קואליציוני סגור.
במחנה נתניהו פועלים לבלום ממשלת מיעוט ולשמר אופציות להמשך
דפנה ליאל דיווחה כי נתניהו נועד אמש עם איתמר בן גביר במטרה לנסות לבלום ממשלת מיעוט של גוש השינוי; בהמשך נמסרה גם הודעת עוצמה יהודית שלפיה בפגישה דנו השניים כיצד "לשמור על ממשלת הימין" ולמנוע ממשלת שמאל בתמיכת "תומכי טרור". לפי דיווח נוסף של ליאל, נתניהו החל לתכנן "בליץ" על חברי גוש השינוי שהוא מזהה כמתנדנדים, כולל לחץ ברשתות, באמצעות מקורבים ובהפגנות. לפי אותו דיווח, המטרה היא קודם כול למנוע הקמת ממשלת מיעוט, ולאחר מכן לנסות להגיע לממשלה בתנאים נוחים יותר עבורו או לבחירות נוספות. במקביל, בעיתונות ובערוצים פוליטיים הוצגו גם פרשנויות שונות על מאמצי הליכוד ועל ניסיונות לבנות מחדש לגיטימציה לשותפויות עתידיות, אך מדובר בהערכות של פרשנים ולא במהלך רשמי מאומת.
צעדים ראשונים בתוך הסיעות והיערכות לאפשרות של כנסת פעילה גם בלי ממשלה
בזירה הפרלמנטרית נרשמו היום כמה צעדים ארגוניים ראשונים: נפתלי בנט מינה את ח״כ איתן גינזבורג ליו״ר סיעת "ביחד", וגדי איזנקוט מינה את משה פולקמן ליו״ר סיעת "ישר". מיכאל שמש ציין כי שניהם מביאים ניסיון פרלמנטרי קודם לתפקיד. במקביל, התנועה לאיכות השלטון קיימה אסיפה מכוננת לקידום "חוקה למולדת" וקראה לחברי הכנסת מגוש השינוי לפעול כבר עם כינון הכנסת לביטול חוקי ההפיכה המשטרית, לקידום "חוק הנאשם" ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר — עוד לפני השבעת ממשלה. מן העבר השני, מיכאל שמש הביא תרחיש בסיס שיוחס לסוכנות הדירוג פיץ׳, שלפיו הסבירות הגבוהה היא לבחירות חוזרות באפריל 2027 ולאי־אישור תקציב 2027 לפני כן. זהו תיאור של תרחיש שוק והערכה חיצונית, לא התפתחות פוליטית מעשית שכבר התרחשה.
